פסטל: מאפה הבשר והחצילים לראש השנה של משפחת ברוך מסופיה

לחצו כאן לפוסט שקשוקת חצילים של משפחת פרינץ סנצ‘ז ממונטריאול

 

מי אנחנו?

נועם ברוך

נולד ב-1978 בסופיה. לאחר 21 שנה כמורה דרך, ובחסות הקורונה, עבר הסבה מקצועית ויחל בקרוב ללמד יהדות ועברית בבית הספר היהודי על שם רון לאודר בעיר. נועם מספר שגדל על מטעמיה של אימו אשר מקפידה עד היום לשמר את סודות המטבח היהודי-ספרדי – מקור מטבחם של יהודי בולגריה. כך יצא שמעדנים כמו פריטיקס דה פראסה (קציצות כרישה) ובורקס הם המאכלים שנועם הכי אוהב. ”וגם קבב על האש – המאכל היחידי שאני יודע להכין בעצמי – וחמינדוס (ביצים חומות) שמגישים בבית הכנסת עם כוסית ערק. גדלנו בין שכנים שחגגו את חג הפסחא“, ממשיך נועם. ”ואני זוכר שלקראת החג הם צבעו את הביצים בשלל צבעים, ואנחנו צבענו אותן בחום – וערכנו תחרות למי טעים יותר“.

חני ברוך

נולדה ב-1979 בסופיה. מנהלת חשבונות בסוכנות לביטוח. ”כשהתחתנו, חני לא ידעה לבשל בכלל – אבל יש לי מזל“, צוחק נועם. ”אימא ואבא לימדו אותה איך מכינים את כל המאכלים שהגישו אצלנו בבית ועכשיו אני יכול לקבוע שחני כבר התעלתה על המורים שלה“. אף שהיא מפליאה לבשל את מטעמי המטבח הבולגרי מעדיפה חני מאכלי עדות אחרים כמו קובה ומלוואח אשר למדה להכין מקרובי המשפחה בישראל.

הילדים:

מירה

נולדה ב-2010 בסופיה. עולה לכיתה ה‘ בבית הספר היהודי על שם רון לאודר. הוריה קוראים לה בחיבה ”פאפונה“ שפירושו: אכלנית. ”היא כזו שאוכלת ונהנית מכל ביס“, אומר נועם. והכי היא אוהבת – חומוס. על אף גילה הצעיר היא כבר נהנית לעזור לאמה לבשל.

דוד

נולד ב-2012 בסופיה. עולה לכיתה ג‘ בבית הספר שבו לומדת אחותו הגדולה. ”דוד הוא בעייתי באוכל ולכן הוא נראה כמו מקל – רזה, רזה“ מעידים הוריו. אבל אביו מתגאה: לפני כמה ימים ביקש מאיתנו שנכין כבש בתנור, והוא אכל אותו עם כמה פרוסות לחם כמו שצריך – כי לאכול בלי לחם זה כאילו לא אכלת. אני חושב שהוא מתחיל להיות בן אדם“, אומר נועם בגאווה.

היכן הצטלמנו?

אף המטבח בבית משפחת ברוך בסופיה קטנטן, הם מבלים בו לא מעט. ”המטבח הוא הממלכה של חני“, מסביר נועם. ”כשהיא במטבח – אנחנו לא מתקרבים כי זה מקום קדוש. אם מירה רוצה לעזור לאמה אז, כמובן, בשמחה. אבל במטבח חני היא המלכה ומירה הנסיכה“. לדבריו, למטבח שמור מקום בלבו של כל יהודי-בולגרי. ”אנחנו ידועים כאכלנים שאוהבים את החיים“.

המטבח שלנו

”כשהדרכתי תיירים מישראל הם תמיד שאלו אותי בפליאה ’איפה האוכל הטעים של הבולגרים?‘ שכן חשבו שבבולגריה כולם אוכלים את מה שמגישים במסעדות הבולגריות בארץ“, אומר נועם. ”אבל יש הבדל בין מה שאוכלים יהודי בולגריה לבין מה שאוכלים הבולגרים. יש מנות שהבולגרים כלל אינם מכירים כמו, למשל, מאסאפאן (מרציפן)“.

וכך ממשיכים חני ונועם גם במטבחם הקטנטן וכמיטב המסורת המשפחתית לשמר בביתם את מטעמי המטבח היהודי-ספרדי ולהעבירו הלאה לילדיהם. ”המטבח היהודי-ספרדי עשוי כך שאנחנו לא זורקים כלום כי כנראה בעבר היהודים לא היו עשירים במיוחד. כשאנחנו מבשלים קישואים, למשל, אנחנו מכינים גם מהקליפות מרק שנקרא קשקיטאס. לימדו אותי שאין דבר כזה לא לגמור מהצלחת“.

מתכון הבית: פסטל

את הפסטל – מאפה בשר וחצילים – מכנה נועם בחיבה ”פסטליקו“. אצל משפחת ברוך נוהגים להכין את המאפה גם בימי חול, גם לשבת וגם בימי חג כמו ראש השנה. אם בעבר לשו את הבצק בעצמם היום הם קונים אותו מוכן מה שמקצר את תהליך ההכנה. את הפסטל, שהמתכון להכנתו עובר במשפחה מדור לדור, הם אוהבים במיוחד בזכות הריח הנעים שממלא את הבית ומעורר את התיאבון של כל מי שנמצא בסביבה.

המצרכים

(לתבנית בגודל 30X40, לכ-12-10 מנות):

1 חציל גדול במשקל כ-1/2 ק“ג

500 גרם בשר בקר טחון

100 מ“ל מים פושרים

1 כף שמן חמניות

1 כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

800 גרם בצק עלים מוכן

לציפוי:

1 ביצה

30 גרם שומשום

אופן ההכנה:

  1. קולים את החציל: מחממים תנור ל-200 מעלות.
  2. דוקרים את החציל בעזרת מזלג ומעבירים לתנור למשך כ-40-30 דקות עד שקליפתו נחרכת.
  3. מקלפים את החציל ומניחים את בשרו על קרש חיתוך. בעזרת סכין קוצצים את בשר החציל עד לקבלת עיסה אחידה.
  4. מכינים את המילוי: מערבבים בקערה את הבשר ואת המים. מחממים שמן במחבת. מוסיפים את הבשר ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. מתבלים במלח ובפלפל. ממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב מתמיד במשך כ-20 דקות.
  5. מוסיפים את החציל הקלוי. ממשיכים לערבב עוד 15 דקות עד שהמים מתאדים לגמרי ונוצרת תערובת אחידה ויבשה.
  6. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
  7. מניחים יריעת בצק ומעליה יוצקים את המילוי. מיישרים. מעל שמים יריעת בצק נוספת ובעזרת האצבעות מהדקים את הקצוות וסוגרים.
  8. בעזרת סכין חותכים לריבועים, מושחים בביצה ומפזרים מעל שומשום.
  9. מעבירים לתנור ואופים במשך כ-30 דקות עד שמזהיב.

עריכה: עופר ורדי, צילומים: צבטי פרידמן